באחת עשרה בלילה, שלשום (26.10), פילחה אזעקה את רחובות רחובות. זה היה מפתיע, ובכלל לא לטובה, וקטע את הציפיות לשנת לילה בריאה שהייתי זקוקה לה מאוד לקראת היום שלמחרת. התעשתנו מהר, בן זוגי ואני, ובעזרת הטכנולוגיה למדנו שביבי (עדיין?) לא פצח במלחמה עם איראן, או באירוע בסדר גודל דומה, אבל גראד נחת לא כל כך [...]
המשךשירים יודעים על החיים. וזה מוזר, כי את השירים כותבים בני אדם. ואנחנו, בני האדם – כה תועים, כה תוהים, כה טועים, לפעמים. ובכל זאת – שירים. ויש בשירים נבואה, ויש נחמה ותקווה. ויש בשיר קוסמוס שלם של התחלה, אמצע וסוף. עבר ובעיקר הווה וסימוני עתיד. השירים הבאים לא נכתבו עבור גלעד שליט. ובכל זאת, [...]
המשך"לי לא אכפת, לי דווקא די נעים" שהיא שגורה ואולי נשחקת מרוב שנים של השמעות. אינני משתעממת מחוויה מקסימה גם כאשר היא חוזרת על עצמה. ובעצם, רצוי שתחזור על עצמה, תכופות, אם היא אכן חוויה מקסימה. וכך, אין הבדל בהנאה שלי מהביצועים הקלאסיים של שירי נעמי שמר מאז שחוויתי אותם בגן הילדים ועד היום. אני [...]
המשךמה? היא גם כותבת למבוגרים? בתקופת התיכון שלי נדהמתי מהגילוי שהמשוררת-מספרת-ציירת שהביאה לי את "דירה להשכיר", את "מה עושות האיילות" (הספר עם השיר), את "ידידיי מרחוב ארנון", "המפוזר מכפר אזר" ו"נסים ונפלאות" – כותבת גם למבוגרים. האישה שהעניקה לחיי טנא של דמיון ("כל הימים, כל הימים, חולמת אני על כובע קסמים, כובע קטן מקושט [...]
המשךאחרי ארבעה ימים חזרתי לשדה הקרב, שנותר כפי שהשארתי אותו: כוס מי זכוכית על השולחן, כרית מהמיטה על הספה הסתורה, מזרן יוגה ועליו סימנים נוגעים ללב של רצון טוב, טבלית ריקה של אנטיביוטיקה, מוות בוונציה מפנה גב פתוח על השטיח, מדחום על 39.3 מעלות. בין יום חמישי הפסיכי לשני הנוכחי הפרידה טריטוריה מבהילה בקביעותה הארעית, [...]
המשך- "ילדה, מה שמך? – בתיה! – ומה שם בובתך? – קטיה! – ומה את עושה לה שלא תתלכלך? – אמבטיה. – איך? – באמבטיה. – למה? – שתהיה לי יפה לשבתיה"! כך נפתח שיר אחד, מתוך שירים רבים, של ע. הלל, שעיטרו את ילדותי בדמויות ציוריות, שובביות, מצחיקות וחובבות מילים – ממש כמו מחברן. [...]
המשךאינני מחבבת את עונות המעבר. יש להן שמות יפים – אביב וסתיו, אבל הן פחות נחמדות בעיניי מתדמיתן. אביב מצטייר כנפלא שבעונות. לכאורה שמש קיץ לא שורפת, כי היא מעורבבת בקרירות חורפית. הסתיו הוא לכאורה מלנכוליות נעימה – הקיץ מתעדן לקראת סופו. למעשה, בישראל מדובר בעונות מבולבלות, לא החלטיות, אפילו אלימות ברצונן להוכיח מי שולט [...]
המשךאמילי קרפל, זמרת יוצאת חולון, התלוננה, תוך כדי סידור המיקרופון שלה והתאמתו למידותיה: "נורא גבוהים החולונים". אחר כך הביטה בשותף שלה לשיר ומלמלה: "מי היה מאמין שאני אהיה עם אפרים שמיר על הבמה? זה באמת כבוד גדול". שמיר לא נשאר חייב: "מי היה מאמין שבגילי, מישהי תרצה לשיר איתי"?, והוסיף: "בואו נשיר משהו שמח. [...]
המשךכנגד ארבעה בנים-מוזיקאים דיברה התורה. אחד משורר, אחד מוחה, אחד דתי ואחד מסקרן. ויש גם אחיות – הלהקות הצבאיות לדורותיהן. כמו בכל שנה, גם הפעם, קבלו המלצות למוזיקה חדשה (וישנה) שתקסים לכם את הפסח. חג שמח. המשורר: שפי ישי, "גבר לא ידבר על כך", High Fidelity"" שפי ישי הוא מסוג היוצרים שמתבקש לערוך הפגנות מול [...]
המשךהיוזמה להקדיש את פרויקט "עבודה עברית" לעוזי חיטמן היא מבורכת. חיטמן – יוצר מוכשר, פורה בהיקף יצירתו, אך צנוע באופן שבו הפיץ אותה – ראוי למחווה הזאת. ולמרות מוצדקותו של הפרויקט, מעיב עליו ענן מקומם: ההחלטה התמוהה לשתף בו אך ורק מבצעים מז’אנר אחד – מזרחי, ים תיכוני או כל הגדרה אחרת שפירושה המעשי: אין [...]
המשך
