השיר של סמדר

זה השיר שכתבתי עם עדי דויטש (שהלחינה ועיבדה, ושרה סולו מהמם) ליומולדת עגול במיוחד של חברתנו סמדר (גפן! ההקשר בגוף השיר, ובנשמה שלו). אתם לא תשמעו אותנו מבצעות אותו, עם כל השתוללויות הפסנתר המצחיקות של עדי (בכל זאת, מדובר על הקלטה שבוצעה בסמארטפון – לא במיוחד אליטיסט – סליחה, עדי), ואני גם קצת מתביישת, כי […]

המשך

המורה כגיבור תרבות – תוכנית בגלי צה"ל בהשתתפותי

ביום שני 26.8.13, לקראת שנת הלימודים תשע"ד, שנפתחה לאחרונה, התקיים בגלי צה"ל יום שידורים מיוחד. במסגרתו, שודרה תוכנית על דמות המורה כגיבור תרבות – בספרות, בקולנוע, באינטרנט ובמוזיקה – ביוזמתה ובעריכתה של יפעת שחם. השתתפו בה נעם פיינהולץ, יוני ליבנה, עידו קינן ואני – שדיברתי על המורה במוזיקה. קריינה: תמר עמית יוסף. אתם מוזמנים להאזין. […]

המשך

גבריאל בלחסן ז"ל

היה זה תור הזהב של פורום המוזיקה הישראלית בוויינט, בהנהגת אסף לבנון. השנה: 2005. הרשתות החברתיות עוד לא הומצאו, אבל הפורומים התחילו לנסח את העיקרון. בפורום הספציפי הזה התקיימה חגיגה תמידית של כתיבה על מוזיקה. מוזיקאים, אוהבי מוזיקה, מתווכי מוזיקה ומפיצי מוזיקה ניהלו שם דיאלוגים. ובתוך כל זה, נוצר גם הפרויקט הפרטי שלי – שלא […]

המשך

להיט הגיע, פסח גם

בטרם נולדה, היה לי ברור שתוקף בקלאסיקות שירי הילדים שעליהם גדלתי, ובאלה שאני גודלת עליהם עכשיו. בפועל, אחרי כמה שבועות מרוכזים של "30 להיטים לפעוטות" (עם רפרטואר באמת חמוד – "שעון בן חיל", "לשפן יש בית", וכאלה) השתעממתי. אחר כך שמענו הרבה אריק-איינשטיינים, יונים-רכטרים ושלושרים, וגם שני-שליש של שלום גד החדש, ואז עברנו עיר ובפועל […]

המשך

אינידינגב ואני, הספר של שויקה רוני, ו-וירוס קטלני

באחת עשרה בלילה, שלשום (26.10), פילחה אזעקה את רחובות רחובות. זה  היה מפתיע, ובכלל לא לטובה, וקטע את הציפיות לשנת לילה בריאה שהייתי זקוקה לה מאוד  לקראת היום שלמחרת. התעשתנו מהר, בן זוגי ואני, ובעזרת הטכנולוגיה למדנו שביבי  (עדיין?) לא פצח במלחמה עם איראן, או באירוע בסדר גודל דומה, אבל גראד נחת לא כל  כך […]

המשך

גלעד שליט והשירים

שירים יודעים על החיים. וזה מוזר, כי את השירים כותבים בני אדם. ואנחנו, בני האדם – כה תועים, כה תוהים, כה טועים, לפעמים. ובכל זאת – שירים. ויש בשירים נבואה, ויש נחמה ותקווה. ויש בשיר קוסמוס שלם של התחלה, אמצע וסוף. עבר ובעיקר הווה וסימוני עתיד. השירים הבאים לא נכתבו עבור גלעד שליט. ובכל זאת, […]

המשך

נעמי שמר – "יום יום ואיזה פלא". שבע שנים למותה

"לי לא אכפת, לי דווקא די נעים" שהיא שגורה ואולי נשחקת מרוב שנים של השמעות. אינני משתעממת מחוויה מקסימה גם כאשר היא חוזרת על עצמה. ובעצם, רצוי שתחזור על עצמה, תכופות, אם היא אכן חוויה מקסימה. וכך, אין הבדל בהנאה שלי מהביצועים הקלאסיים של שירי נעמי שמר מאז שחוויתי אותם בגן הילדים ועד היום. אני […]

המשך

לאה גולדברג, יפת האור והזוהר, בת מאה ויום

  מה? היא גם כותבת למבוגרים? בתקופת התיכון שלי נדהמתי מהגילוי שהמשוררת-מספרת-ציירת שהביאה לי את "דירה להשכיר", את "מה עושות האיילות" (הספר עם השיר), את "ידידיי מרחוב ארנון", "המפוזר מכפר אזר" ו"נסים ונפלאות" – כותבת גם למבוגרים. האישה שהעניקה לחיי טנא של דמיון ("כל הימים, כל הימים, חולמת אני על כובע קסמים, כובע קטן מקושט […]

המשך

לב נודד אל מבוע *

אחרי ארבעה ימים חזרתי לשדה הקרב, שנותר כפי שהשארתי אותו: כוס מי זכוכית על השולחן, כרית מהמיטה על הספה הסתורה, מזרן יוגה ועליו סימנים נוגעים ללב של רצון טוב, טבלית ריקה של אנטיביוטיקה, מוות בוונציה מפנה גב פתוח על השטיח, מדחום על 39.3 מעלות. בין יום חמישי הפסיכי לשני הנוכחי הפרידה טריטוריה מבהילה בקביעותה הארעית, […]

המשך

שיר הלל ל-ע. הלל – במלאת 20 שנה למותו

- "ילדה, מה שמך? – בתיה! – ומה שם בובתך? – קטיה! – ומה את עושה לה שלא תתלכלך? – אמבטיה. – איך? – באמבטיה. – למה? – שתהיה לי יפה לשבתיה"! כך נפתח שיר אחד, מתוך שירים רבים, של ע. הלל, שעיטרו את ילדותי בדמויות ציוריות, שובביות, מצחיקות וחובבות מילים – ממש כמו מחברן. […]

המשך