המעברתה או איך להיות סופר מזרחי.
|
ראיונות: זה ישגע אותך לגמרי. הראיונות תמיד הם על די.די.טי., מעברות, העלייה שלך לארץ, וכיוצא באלו. אם זה ראיון לעיתון, חבל אפילו לדבר על דברים אחרים כי דברים אחרים לא יכנסו, אז לך ישר לעניין ותן להם את מה שהם רוצים, או אל תתראיין בכלל. אף פעם לא ישאלו אותך איך אתה כותב, מה הטכניקות בהן אתה משתמש, למה אתה לא מכניס דיאלוגים, וכן הלאה. זה עניין אשכנזי. |
בשיחה משעשעת שקיימתי לא מזמן עם בחור צעיר שהביע בפניי את רצונו להיות סופר ולחיות מזה, מצאתי את עצמי מנסה להסביר לו מה המכשולים שעומדים בפניו. הבחור, יליד הארץ עם שם מרוקאי מודגש, קצת שישע אותי כאשר אמר שהספרות הנכתבת בארץ נכתבת באשכנזית.
לא רק הספרות נכתבת באשכנזית אלא שגם החוקים הקיימים בעולם הספרות כתובים כולם באשכנזית, והנה כמה הצעות לסופר המזרחי (המתחיל וגם לפחות מתחילים) כדי לדעת עם מה אתה צריך להתמודד:
- הדבר הראשון שמומלץ לעשות על מנת להצליח הוא להחליף את השם. אם שמך הוא עוזרי, תחליף לעוז, אם שמך בן טולילה, תחליף לטל, אם שמך בן זמרה תחליף לזמר. כל דבר ובלבד שזה יישמע לא מזרחי מדיי. אחרי שתצליח כמובן תאמר שהצלחת בזכות עצמך. מעניין שאלה שמצליחים בזכות עצמם עושים זאת אחרי שהחליפו את שמם. האחרים עשו זאת בגלל ש"רכבו על השד העדתי".
- לא קשה לעשות את זה אם אתה שחקן או מגיש חדשות אבל זו בעיה לא קטנה בספרות. רוב הסופרים על מנת לכתוב ספרים משמעותיים צריכים להתעמק בקורות משפחותיהם ומקום לידתם. לכן הפתרון הוא רק חלקי, כי אם תשנה את שמך ותכתוב ספרים על עיראק ישר יעלו עליך.
- כשאתה שולח כתב יד להוצאה לאור הסיכוי שיתייחסו לספר שלך עם שם מזרחי מודגש קלוש ביותר. השם מהווה מחסום בלתי עביר (אולי התמזל מזלך ושם משפחתך הוא כהן או לוי או ויצמן). ולכן אם אתה שולח להוצאה גדולה, עליך לדעת שמי שיקרא אותך הוא אשכנזי, כי כל העורכים הם כאלה (כן, יש יוצא מן הכלל אחד). במקרים רבים יאמרו לך שהספר לא בשל, לא ערוך (ההוצאה לא יכולה לערוך ספר של מזרחי, לזה אין תקציב), או שהספר לא מעניין, לא מסחרי, ועוד כמה לאווים כאלה. אם זה ספריך הראשון דע לך שהמטרה היא לגרום לך להפסיק לכתוב, כי "למה מי אתה? שבכלל תכתוב ספרים?"
- על מנת לשכנע את האשכנזים להוציא את ספריך תמיד תתאר את הדמויות המזרחיות בצורה גרוטסקית ושלילית. הנשים הן או שמנות או צעירות וזונות. הגברים מכים את נשותיהם. זה יעזור מאוד.
- גם זה לא הלך לך, ומה לעשות אתה אוהב מאוד את סבתא שלך ואת מה שהיא סיפרה לך על העיר ממנה באה. אז תתחיל לפנות להוצאות יותר קטנות. תשכח מעם עובד, ידיעות, כתר, זמורה ביתן, וכו’. עכשיו הגיע תורן של ההוצאות היותר קטנות.
- אין מה לעשות, רוב הסיכויים שיבקשו ממך כסף. תשתדל מאוד לא לשלם. ואל תוותר. ואם בכל זאת החלטת לשלם השווה היטב בין מחיר ההדפסה פיזית לבין מה שהמו"ל קורא מחיר ההפקה. הוצאה עצמית של ספר איננה בושה.
- הוצאת לאור ספר בהוצאה קטנה עד בינונית, ולכן מעכשיו והלאה אתה מתויק כסופר לא חשוב.
- הוצאת לאור ספר בהוצאה גדולה. אז גם כך מוניטין זה דבר לא קיים לגביך. תביא להם ספר שני או שלישי קצת יותר מזרחי או יותר פוליטי, ויעיפו אותך לכל הרוחות. רוב הסיכויים שגם יאמרו לך שנפלת על הראש. אז אם כבר הצלחת עם הספר הראשון, אל תסטה ממנו ותמשיך לטחון את אותה שיטה שוב ושוב.
- לסופר מזרחי אין אף פעם מוניטין. כל ספר הוא ספר ראשון.
- קרנות לסופרים: זה מאוד חשוב אבל אל תשכח אף פעם שכל המחליטים בקרנות האלה (יושבי הקרנות) הם אשכנזים. לגבי רובם אתה נטע זר במקדש הקדוש של התרבות הישראלית. מטרתם היא לשמור על הספרות העברית מפניך.
- פרס ראש הממשלה: פרס חשוב מאוד. הוא מאפשר לסופר להתפנות למשך שנה לכתיבה, ואם תחסוך קצת ולא תפזר כספים זה יכול להגיע לשנה וחצי או אפילו שנתיים בהן תוכל רק לכתוב. הוא ניתן כל שנה ל 19 סופרים עבריים. הנומרוס קלאוסוס לסופרים לא אשכנזים הוא בין 1 ל 2 בשנה. השופטים גם כאן הם מאז ומתמיד כולם אשכנזים. (בשנה אחת היה ספרדי בחבר השופטים, אמנון שמוש, ובאותה שנה, הפלא ופלא נמצאו שלושה סופרים מזרחים שזכו בפרס). מן הסתם נוסיף שיש פרס ראש הממשלה לסופרים ערבים כותבים בערבית, הפרס ניתן החל מהשנה לשמונה סופרים ערבים. יש גם שני פרסים לסופרים שכותבים בשפות זרות. הכל עדיף על להיות מזרחי. איזה פלא!
תמיד תהיה אחרון באיזו תת קבוצה דמיונית. למשל אם הפרס ניתן לחמישה ירושלמים, אתה תהיה השישי. אם הפרס ניתן לשלושה פיסחים, אתה תהיה הפיסח הרביעי. אם הפרס ניתן לשני חרשים, אתה החרש השלישי. - עדיף תמיד להדגיש את שייכותך לכל קבוצה בעולם, חוץ מאשר למזרחים או ספרדים (וספרדי עדיין עדיף במקצת על מזרחי, במיוחד אם נולדת ביוון). למשל אם יש לך כיפה תדגיש את זה שאתה דתי. אם את אישה, תדגישי את זה שאת כותבת ספרות נשית, אם את לסבית תדגישי את זה שאת לסבית. מזרחי, רק בסוף, כמה שיותר בסוף.
- פרסמת ספר, יפה מאוד. אתה מחכה לביקורת על ספרך. אם לא מדובר בספר שבו הוכחת קבל עם ועדה שבני עדתך הם המפגרים הגדולים בעולם, וזה מצא חן בעיני אשכנזי, אז דע לך שאתה תחכה הרבה זמן. שלושה, ארבעה, חמישה חודשים, ויותר אפילו. לרוב, הביקורת תופיע לאחר שרשת סטימצקי כבר הורידה את ספריך מהמדף.
- הביקורת תהיה תמיד על דברים צדדיים ולא על העיקר, תתכונן לזה. למשל אם מדובר בספר שירים הביקורת תתרכז בבעיות הניקוד (יש בכל ספר שירה שיוצא בארץ), אם זה ספר סיפורים הויכוח יהיה על העטיפה, האוכל שהדמויות אוכלות וכמה הן ישנות. אל תצפה שאשכנזי ידון במהות הדברים, חבל על הזמן.
- הלאה, החנויות, הסיכוי שהספר שלך יהיה במקום בולט הוא קלוש, וזאת גם במקרה הטוב שהוא מגיע לחנויות בכלל, ולסניפי סטימצקי בפרט. לך תזמין ספר של סופר מזרחי שלא נמצא בחנות וישר יחשבו שאתה חבר שלו או אח שלו. המוכר לא מאמין שמישהו עם כמו שלך בכלל מוכר ספרים.
- עברת את כל זה, והספר שלך נמכר, אתה עדיין צריך לשכנע את המפיץ, החנות, המו"ל ומי לא שיזמינו עוד ספרים. גם אם חנות מכרה עשרים עותקים שלך בשבוע הראשון, אתה תצטרך להילחם כדי שיזמינו עוד ספרים. המוכר משוכנע שרק סבתא שלך ודודה שלך קנו את ספריך (בדרך כלל הם גם האחרונים לקנות ספרים כאלה.)
- ראיונות: זה ישגע אותך לגמרי. הראיונות תמיד הם על די.די.טי., מעברות, העלייה שלך לארץ, וכיוצא באלו. אם זה ראיון לעיתון, חבל אפילו לדבר על דברים אחרים כי דברים אחרים לא יכנסו, אז לך ישר לעניין ותן להם את מה שהם רוצים, או אל תתראיין בכלל. אף פעם לא ישאלו אותך איך אתה כותב, מה הטכניקות בהן אתה משתמש, למה אתה לא מכניס דיאלוגים, וכן הלאה. זה עניין אשכנזי.
- תמיד רצוי שתאמר שאתה נגד המהפכה המזרחית, או משהו נגד המזרחים. זה יוסיף לך נקודות.
- עברת את כל זה, יזמינו אותך להרצאות. את זה תתבקש לעשות ללא תשלום. למען הרעיון. כל רעיון. הם בכלל חושבים שהם עושים לך טובה גדולה שהם בכלל מזמינים אותך ויהיו מאוד מופתעים אם תאמר להם שאתה לא מעוניין לעבוד בחינם.
- פסטיבלים למשוררים סגורים בפניך.
- ועכשיו תדע ותבין היטב שגם אם במקרה יפתחו לך את הדלת, ואת זה הם עושים במשורה ומידי פעם, לא בגלל כישוריך, אלא כדי שיוכלו לישון בשקט, אז הם עושים את זה על מנת לסגור את הדלת לעוד עשרים סופרים מזרחיים שהם מוכשרים כמוך או אפילו יותר ממך. אבל רובם כבר נשברו אחרי כתב היד השני.
- ועכשיו לשאלת מליון הדולר: "האם אתה חושב שהוצאה לאור תדחה יצירה גאונית מפני שהיא נכתבה על ידי מזרחי?" יש שני פנים לשאלה הזאת, האחת היא ההנחה שמזרחי צריך לכתוב ספר גאוני כדי שהוא יתפרסם, סתם ספר טוב, כמו אלפים שמוציאות לאור כתר או עם עובד לא מספיקים. והתשובה לשאלה היא: כן, אין לי ספק בזה, לא רק שיצירה גאונית שתיכתב על ידי מזרחי לא תתקבל, אני גם בספק שמישהו יקרא בה יותר מעשרים עמודים לפני שהוא יחזיר אותה לשולח.
- הנחמה היא זאת: אתה סופר או משורר, ואתה יכול לכתוב. הוצאה של ספר אפילו בהוצאה עצמית איננה יקרה כמו לעשות סרט. ואני מאמין בכל לבי שאי אפשר לעצור כשרון ספרותי שמתעקש להמשיך לכתוב לאורך זמן. תנסה גם לדאוג לתרגומים ולפרסום בחו"ל. זו תהיה ההשקעה הכי טובה שבה אתה יכול להשקיע את זמנך וכספך (אם אתה יכול). ואם לא, אז תאמין שיבוא יום והכשרון שלך יצוף מעל טונות הנייר.
- אפשר להמשיך, ויש עוד מיני טירופים כאלה ומכשולים שאיש לא יכול לעבור. הסיכוי שלך להגיע די קלוש והדרך גם בתוך ההצלחה איננה פשוטה. אז פשוט תתעקש ללמוד לכתוב טוב. ותאמין, תאמין במה שאתה עושה. אל תקבל בשום פנים ואופן ביקורת כללית של עורך שאינך מכיר או של מו"ל שקרא כמה שורות שלך כמשהו שצריך לעצור אותך. תילחם, זה ייעשה אותך יותר חזק.
- שה’ יעזור לכם, וגם לי.
=====================
============================================
לקריאת שירים נוספים של מואיז בן הראש
http://www.notes.co.il/benarroch/archive.asp?cat=669
לינק:
רכישת ספרים ישירות ממואיז בן הראש
http://moisbenarrroch.blogspot.com/2009/12/blog-post_23.html
הזמנה ישירה של ספרים
ספרים שלי באמזון (גם בעברית!)
ספרים שלי באמזון קינדל בספרדית ובאנגלית
למה רוני סומק, סמי מיכאל, אורלי קסטל, קובי אוז, רונית מטלון, אלי עמיר מצליחים? כי הם פרנקים מזויפים? אתה פשוט לא טוב.
היא הנותנת. מדוע מציבור המהווה את רוב העם היהודי בישראל רק מעטים מאוד זוכים בכך?
בגלל שאתה יוצא מגדרך, ומגזים יותר מהברון מינכהאוזן, אתה מאבד את כל האמינות שלך.
בפסקות הראשונות הסכמתי איתך. באחרונות – חשבתי שהשתגעת לגמרי. נכון, יש אפליה, אבל גם למזרחיים חלק לא קטן בליבוי האש הזו נגדם. גם אתה, בהתלהמות וההגזמה הפראית שלך, תורם לאפליה נגד המזרחיים. יוצא, שדוקא אתה שכ"כ יוצא נגד התופעה, תורם לחיזוקה. טיפש.
אגב, ראיתי את שטרית ברעיון בערוץ 2 הוא היה ממש נופת צופים וכולו אומר פיוס בין עדתי
דוברים כמוך מספקים אליבי לאנשים צעירים להרים ידיים, להאשים את האשכנזים בכשלונם בלא לראות את חלקם בו,הם . הבוחרים בשנאה לאשכנזים " לרוסים" איני באה לטעון שאין הפליה . אני רוצה לטעון שישנם בממסד הספרותי אנשים בעלי השפעה הבוחרים לקדם את עניין "המזרחי המתלונן" כי הדבר הולם את התאוריות המיובאות מחו"ל היוצרות הקבלה בין
השחור לבין המזרחי וכך הם זוכים לקרדיטים בחו"ל
אולי תשאל אותו איך הצליח להסתנן למרות מרוקאיותו.
לעומת זאת, אם העורך הגזען (נגיד, יקיר בן משה האשכנזי הטהור מבית ביאליק) קולט שלדובר קוראים בן-משהו, או אם הוא שומע חו"ח חית או עין מזרחיות, ישר הוא יודע שהוא יכול למחוק את סעיף התשלום.
לעומת זאת, אם העורך הגזען (נגיד, יקיר בן משה האשכנזי הטהור מבית ביאליק) קולט שלדובר קוראים בן-משהו, או אם הוא שומע חו"ח חית או עין מזרחיות, ישר הוא יודע שהוא יכול למחוק את סעיף התשלום.
לבי לסופרים האשכנזים!
כשהוצאות הספרים מורחות אותם בסחבת, מזלזלות בהם, או סתם מחזירות להם כתבי יד, הם לא יכולים להיאחז בשום תירוץ של מוצא או שם מזרחי: אין להם ברירה אלא להישיר מבט לבינוניות של עצמם.
זה מזכיר לי סיפור שסיפר לי שכני שאביו היה תמיד אומר לו ש"זה קורה במשפחות הכי טובות", עד שיום אחר הוא שאל אותו, "איך זה שכל מה שקורה במשפחות הכי טובות קורה במשפחה שלנו?"
גם אשכנזים נדחים בהוצאות לאור וגם הם מאשימים עורכים, ולא מביטים בראי, ולפעמים סופרים שנדחו על ידי הוצאות גדולות צדקו וספריהם הפכו להיות קלאסיקה, וכן הלאה… הבעייה פה היא צירוף של דחייה מכל הכיוונים התרבותיים, כאילו ברגע שמגיע סופר מזרחי הוא הופך לאיום שיש לעשות כל דבר על מנת לחסל אותו. מספיק הרי להסתכל בתגובות באתר הזה והתאר של סמי שלום שטרית , כדי להבין על מה אני מדבר.
בבי"ס קראו לזה צומי
דבר ראשון, גם אשכנזים שינו את שמם,
זה בכלל נקרא לעוורת את השם ולא לאשכנז אותו.
דבר שני מה שאתה ודומיך עושים לתרבות הישראלית זה חורבן, אינכם מדבים עברית נכונה, ומתנהגים כמו תופעה אלימה שנקראת "ערסיות".
כדאי לך להפסיק עם זה, משחיט תרבות גזען שכמותך!
לעוורת
גדול, לא?!!!