מה לעשות, גולדסטון צודק

אמרתי את זה אז (ולא רק אני) וגדולים ממני אמרו ואומרים זאת מאז ועד היום: ישראל בצעה פשעי מלחמה בעזה.

פשעי מלחמה הם מושג גורף, חזק. על פי ויקיפדיה, פשע מלחמה הוא הפרה של חוקי מלחמה או נוהגים מקובלים בלחימה ע"י אדם או קבוצת אנשים, אנשי צבא או אזרחים. פשע המלחמה מהווה עבירה בת ענישה לפי המשפט הבינלאומי.

בקטגוריית פשעי המלחמה נכללים:

  • טיפול שאינו נאות בשבויי מלחמה: הוצאה להורג ללא משפט, מניעת טיפול בפצועים, שימוש בעינויים וכד'. ובכן, כבר היו דברים מעולם. 
  • טיפול שאינו נאות באוכלוסייה אזרחית: רצח, אונס, הגליה, שיעבוד, עינויים, הרס שרירותי של תשתית אזרחית (ללא הצדקה צבאית) וכד'. הדגשתי בבולד את אילו שאנחנו מבצעים כבר מזה 40 שנה כמעשה של יומיום בשטחי הכיבוש.
  • שימוש בנשק לא קונבנציונלי: ישראל עשתה שימוש יותר מפעם אחת בפצצות זרחן, פצצות מצרר וכד'. 
  • שימוש בילדים כלוחמים – לא רק הפלשתינאים עושים את זה. גם המתנחלים. המובהקים ביותר הם מתנחלי חברון. כמו כן, אנחנו משתמשים תדיר בילדים כמטרות.
    הערה: זה ש"גם הם עושים את זה" מהווה נימוק טוב בסופר נאני, לא למדינה ריבונית ומעצמה איזורית כמו ישראל. אנחנו, כישראלים, אחראים על עצמינו ולא עליהם. איזה מזל שהגיע מבוגר אחראי (אובמה) להזכיר לנו את זה.

בשונה מהמרצחים ברואנדה או בבוסניה או מנאצים, אנחנו לא מבצעים על פי ההגדרה "פשעים נגד האנושות". אלו – נמדדים בכמות גדולה במיוחד של פשעי מלחמה שנעשים להרבה מאוד אנשים. בנישה הקטנה שלנו על פני כדור הארץ, אנחנו פועלים בקטן. רק שלהורים של עביר עראמין או לד"ר אבולעייש, זה לא ממש משנה. עבורם – הם אבדו עולם ומלואו. אנחנו גם מבצעים את פשעי המלחמה שלנו באותה דרך אגבית בה מבוצעים פשעים כאלו בכל קנה מידה, מבלי שזה יפגע בסדר היום שלנו. החייל שירה בעביר הקטנה יצא הביתה לבלות עם החבר'ה, מן הסתם, כפי שכתבה על כך נורית פלד אלחנן.

כמו כן, על פי ההגדרה בויקי, פשעי מלחמה יכולים להכנס תחת ההגדרה של פשעים נגד האנושות אם בנוסף לכמות, יוכח שבוצעו בצורה שיטתית, וכחלק ממדיניות רווחת (מפורשת או מרומזת) של סמכות שלטונית. ובכן, את זה כבר הוכחנו מזמן.

נתקלתי הבוקר במאמר של אלוף בן בהארץ, תחת הכותרת בעמוד הבית השופט גולדסטון דווקא צדק. בן רואה את הניצחון בעזה כניצחון פירוס, כלומר – עוד נצחון כזה ואבדנו. מחיר הניצחון הוא בהפסדים כבדים בזירה המדינית, הכלכלית, התעוררות אנטישמית בכל רחבי העולם, הדרדרות היחסים הדיפלומטיים עם מדינות להן אנו נזקקים לצרכים שונים, ניתוק קשרים כלכליים עם גורמים שונים בעולם, וכיו"ב. תפיסתו של בן נכונה. היא מתחילה במקום בו מתבצעים פשעי המלחמה כחלק ממדיניות ברורה ומכוונת ובהסתמך (כפי שגם הוא מדגיש) על משענת הקנה הרצוץ של נאו-קולוניאליסט אחר (יש עוד כמה חוץ מהממשל הישראלי המנוון, מסתבר) – ג'ורג' בוש.

את מה שקורה היום – ראו רבים וטובים כבר בתחילת 2009, עם הכניסה לעזה. אני לא מופתעת שהבומרנג עושה כעת את דרכו בחזרה אל בין העיניים הצה"ליות והמדיניות שכיוונו את התותח על בנות אבולעייש, אל ביה"ס שהופצץ, אל בית החולים שהופצץ, אל אזרחים חפים מפשע ותשתיות חיוניות. ביבי הוא ארכיטיפ הפיקח – יש משהו קרמתי בכך שהוא זה שתפקידו לצאת מהמצב, אליו הכניס אותנו אז אולמרט. לא אופתע אם יתברר שאולמרט חזה את הנולד והכין את הירושה הקטנה הזו לביבי כנשיקת פרידה של זה האחרון מהקריירה הפוליטית שלו. אחד מתוחכם וחכם (בעירבון מוגבל, אמנם) ושני פיקח, שניהם יהירים באותה מידה.

ביואב גלנט, מפקד פיקוד דרום שׂשָׁשׁ אלי קרב באופן שגרם לי לחשוד אז בקשר שבין הדם בעיניים לקריירה הרמטכ"לית הנחשקת, הבומרנג כבר פגע, לפני כולם, בסבב המינויים האחרון. 

עם ישראל, בעידוד התקשורת המדווחת (ולא רק מדווחת) וגורמי הממשל והדיפלומטיה, ביבי בראשם, משקיעים כעת מאמצים רבים ויקרים להילחם בגולדסטון. לצערם, הוא לא ילדה פלשתינאית בבית מופצץ בעזה המרותשת. הדם המטאפורי שלו שווה משהו בדעת הקהל העולמית.  אי אפשר למחוק אותו או את דבריו ולהמשיך לבילוי עם החבר'ה בפאב. והוא גובה מהם, מאיתנו, את מחיר דמה של הילדה הפלשתינאית. אולי הוא אנטישמי ואולי לא. אולי דרכו נכונה ואולי לא. אולי יש דברים חשובים למזרח התיכון יותר מהבאתה של מדינת ישראל לבית המשפט הבינלאומי בהאג, ואולי לא. כמו ממשלת ישראל וקברניטי הצבא ד'היום, קטונתי גם אני מלהעמיק בסוגיות הרות המשקל הללו. אני מודאגת כמו כולנו, כישראלית, מהמצב שלנו בזירה הבינלאומית.

מה שבטוח הוא, שעניינית לגבי פעילות ישראל בעזה - הוא צודק.


המלצה על ספר: שלום לך עצלות, מאת המחברת הצרפתיה (אנטישמים ימח שמם, טפו טפו טפו) קורין מאייר.

היא מנתחת את המוסר הפגום, השיח המזוייף והשפה הנבובה של הארגון באופן שובה לב ומייאש בו זמנית. למקרא הספר שמחתי שאני לא שייכת לשום ארגון. יע"ז, המדינה היא ארגון על ולשם אני שייכת גם שייכת. הספר וניתוחיו מתלבשים יפה על הטיפול של המדינה בעזה ובתוצאות עזה. כשחיפשתי לינק לספר מצאתי שגם דבורית כתבה עליו.


מאחר ואני כבר צופה את התגובות האנונימיות הבעייתיות – אני מודיעה מראש שאין טעם לכתוב אותן. הן תימחקנה. מסתבר שזה כבר הפך לתופעה – כמו שחיילי צה"ל יורים בילדות כשהם מתחבאים מאחורי המדים, וקציני צה"ל מגנים עליהם במילים מכובסות וסיסמאות, רמשי הרשת מתחבאים מאחורי ניק בדוי. אין להם מקום בבלוג הזה.

בנוסף – סיסמאות של "שנאה עצמית" ו"אנטישמיות" ודומיהן, שמעליבות את כותביהן, תימחקנה על מנת לשמור על כבוד הכותבים, אנונימיים או לא.


תודה,

קפצו לבקר גם באתר שלי, בפייסבוק וטוויטר

 


 

 

 

26 תגובות ל “מה לעשות, גולדסטון צודק”

  1. נדמה לי אבל שאת טועה בענין ההבדל בין פשעי מלחמה לבין פשעים נגד האנושות:
    ההבדל הוא לא כמותי אלא איכותי. (וזה גם הגיוני: מאיזה מספר לדעתך אפשר לקבוע שמדובר בפשע נגד האנושות? עשר נשים נאנסות? מאה? אלף?)
    כדי להוכיח שמדובר בפשע נגד האנושות צריך להראות שיש כאן פעולה שיטתית: אם יש כוונה שיטתית לגרש אוכלוסיה, לרצוח בה, להשפיל אותה וכולי – מדובר בפשע נגד האנושות.
    בנוסף:
    בשביל פשע מלחמה, צריך שתהיה מלחמה. מלחמה מתנהלת מבחינה משפטית בין שתי ישויות ריבוניות עם צבא: בעזה אין ישות ריבונית ואין לה צבא.
    לכן, יש הטוענים, שגם בלי להוכיח כאן שיטתיות, מדובר בפשע נגד האנושות כי הקטגוריה של פשע נגד מלחמה לא יכולה לתפוס כאן בכל מקרה.
    ועוד משהו:
    מה יודע אלוף בן היום שלא ידע קודם ואיפה הוא היה עם הפרשנות המבריקה שלו בזמן אמת?
    אה…אני אגיד לך: בדיוק באותו מקום בו היו כתבי ישראל האחרים. בדממת אלחוט.

  2. ישראל עשתה פשעי מלחמה בעזה, ויש לחקור אותם

    ועדיין, דו"ח גולדסטון הוא מהלך מסוים בתוך זירה פוליטית גלובלית וככזה הוא מחזק את כוחות הרשע – שהם כוחות האיסלאם הקיצוני המשתלט אט אט תוך דיכוי מחריד של נשותיו, טבח באחיו ועוד ועוד.

    במשחק הזה לא מספיק להיות צודקים, אלא גם חכמים. ישראל חוטאת ופושעת – ועלינו לדרוש חקירה מנבחרינו. ועדיין, דו"ח גולדסטון (שכעת חייבים כמובן להתמודד איתו ברמת הטענות, ולא ע"י נסיונות דלגיטימציה מגוכחים) הוא חלק מקמפיין גדול, אשר מזיק לעולם החופשי לא פחות מהפשעים שעושה ישראל

  3. איריס, אני לא בטוחה שזה משנה, כפי שכתבתי, לאוכלוסייה הנפגעת כפרטים. יע"ז, כל פשע מלחמה נקבע על פי כוונה ושיטה, וקביעת הכמות ההופכת אותו לפשע נגד האנושות היא עניין פוליטי שמניב החלטת או"ם כזו או אחרת, ממנה והלאה "שודרג" פשע המלחמה. אם ישראל תמשיך בהתנהלות שלה ככובשת, בגינוי לא עניני של גינויים עניניים, בייצוג מול הקהילה הבינלאומית ע"י גזען נטול יכולות דיפלומטיות כמו ליברמן, ביוהרת "העם הנבחר" מול הקהילה הבינלאומית החזקה ממנה – עוד עלול להגיע זמנה של החלטת או"ם כזו. מקווה שאתבדה.

    שמאלן, אולי זה נכון אבל לא רלוונטי לדברי. ניתן היה למנוע את הפוליטיקה הזו ולא ליפול לידי הגוש המוסלמי כפרי בשל מדי (עד רקוב), ע"י המנעות מפשעי מלחמה (שהמחאה עליהם היתה בזמן אמת ולא ניתן להצתדק בגינם בתירוץ של "סערת המלחמה" או "הם באו אלינו לכלותינו" היות וזה היה מבצע יזום, מתוכנן ומבוקר) ו/או הקמת ועדת חקירה והעמדות לדין מיד אחרי המבצע.
    ליבת ה"קונצנזוס" היא הדיבור על "כוחות הרשע" הפועלים נגדינו. לא הרשע הוא האוייב שלנו, אלו גישתנו אליו והרשע שלנו עצמינו.

  4. אפשר להיות צודק, אבל רצוי קודם כל להיות חכם.
    הבעיה היא שהדו"ח שיחק לידיהם של "פעילי זכויות אדם", שבאים מארצות שאין ביניהן ובין זכויות אדם שום קשר. למשל: איראן, שהצביעה אתמול בעד הדו"ח, קובה ועוד ארצות דומות להן.
    ישב אתמול "נציג זכויות אדם" מטעם איראן והצביע בעד דו"ח גולדסטון. הוא חושב שהדו"ח צודק.
    ונמנעו בהצבעה מדינות כמו בריטניה, שכזכור באוגוסט 1945, כמו שכתבתי בתגובה אחת היום, הקונגרס הציוני העולמי ה-22 דרש רשות כניסה מיידית למאה אלף יהודים פליטים לארץ ישראל, ובריטניה סרבה…
    ולכן המשחק הפוליטי העולמי הוא דו-פרצופי ונוח לעולם, למדינות, שאצלן לא מכירים בכלל בזכויות אדם ולאלה שיש בהן יותר זכויות אדם – ולפעמים מעט פחות, נוח להן לומר שישראל מפרה זכויות אדם בגסות.
    ישראל היא מה שנקרא המטרה הנצחית. יש כאן פוליטיקה עולמית מסובכת.
    וגולדסטון עם נסיונו כשופט היה צריך לחזות תרחיש זה מראש.
    ולכן מה שרלוונטי הוא להיות חכם ולא צודק, כי ברגע שהדו"ח נדון על ידי מדינות שאין בינן לבין זכויות אדם שום קשר, הדו"ח נהפך לריק מתוכן.
    המושג "צודק" הוא מושג יחסי, אם כבר נכנס לויכוח פילוסופי, מה פירוש המלה צודק?
    המלה צודק נהפכת לבעייתית כאשר הצדק נשקל על ידי גורמים שלא מכירים את המושג צדק.

  5. את מה שאת כותבת, ידעו הרמטכ"ל, שר הביטחון, שרת החוץ וראש הממשלה בזמן עופרת יצוקה. חוץ מזה, שזו הבעיה עם דמוקרטיה: לאלו שאנחנו לא אוהבים ושפועלים נגדינו, יש זכות הצבעה.
    יש מצב שהישועה שלנו מהיותינו עם כובש המבצע פשעי מלחמה, תבוא מההתמודדות הנוכחית. אני בוחרת להיות אופטימית בשלב זה. אני נגד "שמירת הכביסה המלוכלכת בבית" וראיית "אנחנו מול העולם" שאת מציגה, שכן אלו שני מרכיבים מרכזיים בחורבנה של קבוצה.
    ממש אין לי חשק לשתף פעולה עם שומרי הסף מהסוג הזה, המכרסמים בנו מבפנים.

  6. בין שש לשבע בערב דיווח כתבנו לענייני… דיווח מסעיר. בעיתון הנפוץ ביותר בסוריה השתלח בנו הפרשן המדיני ואמר דברים חריפים שאין כדוגמתם. הפעם הוא הסיר כל רסן והתעלה מעל התקפותיו הידועות (לכתב) משכבר.

    מה אמר הפרשן הסורי? הוא ציטט את אלי ישי, שאמר בהזדמנות כלשהי שבעזה פעלנו בכפפות של משי, ושאל: אם 1400 הרוגים זה כפפות של משי, מה מכינים לפעם הבאה, כשיסירו את הכפפות, הם בטח מתכננים טבח גדול הרבה יותר.

    נו, מה אתם אומרים? הרי אימצנו את דו"ח גולדסטון מיד כשהתפרסם, הקמנו ועדת חקירה, ואנו בודקים במרץ כל הפרת חוק וכל רשלנות, כדי שמקרים כמו אלה שמדווחים אצל גולדסטון לא יישנו. ובעוד אנו עושים זאת משתלח בנו הפרשן הסורי… חוצפה.

  7. אני לא חושב שכדאי לתמוך בדו"ח הזה, נזקו רק מתועלתו, בסופו של דבר גורמים רבים משתמשים בו כדי לחזק מגמות אנטישמיות, והוא אחד מהגורמים שמובילים לפסילה של מדינת ישראל. לכן, גם אם עשינו טעיות רבות במהלך המלחמה האחרונה, טוב ונכון להתנגד לדו"ח שמהווה כלי משחק פוליטי בידי אנשים שחלקם הגדול שונאים אותנו.

  8. יישר כח.

  9. כינרת ולדמן להגיב 17/10/09 20:58 ב 20:58

    עובדתית, זרחן ומצרר הם נשק קונבנציונאלי, אינם אסורים במשפט הבינלאומי, והשימוש שעשתה בהם ישראל (כנגד מטרות צבאיות, גם אם אתה לא מודה בכך) הינו חוקי לחלוטין.

  10. הכי מדהימים ביחס לכל התומכים בדו"ח גולדסטון הוא שהם לא טרחו לקרוא ולו פסקה אחת ממנו, לא בדקו דבר בסיסי שנבדק בכל עבודה אקדמית לתואר ראשון – מהו המקור, מהי האסמכתה – וממהרים לגבש עמדות גם ביחס למה שכלל לא מופיעו בדו"ח.

    אני חושב שאילו הפרוטוקולים של זקני ציון היו מופיעים היום, השמאל הרדיקלי היה תומך גם בהם. למה? כי הם פרוטוקולים.

  11. העניין הוא לא פשעי המלחמה שישראל ביצעה. היא ביצעה. בהחלט.
    העניין הוא שהיא לא היחידה בעולם המערבי. אבל היא היחידה שנכנסים בה.
    האירופים עושים כבשלהם באפריקה במסגרת פוסט קולוניאלית. האמריקאים ממשיכים לכבוש את העולם השלישי ולהתעמר בו. הרוסים ביצעו לאחרונה כמה פשעי מלחמה איומים מול גרוזיה. הערבים פושעים כל יום.
    ישראל עומדת לדין.
    לגיטימי. ברור. הוגן? לא כל כך.
    אבל אם זה יעזור לישראל להבין שהיא מצורעת ושהיא צריכה לצאת מהשטחים – ימים יגידו.
    בינתיים היתנו יקבלו של ביבי לא עובד. הם נותנים שקט לא רע בינתיים ומקבלים נא באוזן.

  12. דימויי נירנברג נשארים מחוץ לפורום, הכותב מוזמן להעלות אותם במדמנתו הפרטית.

    עימו נמחק עידו לם 132.74.99.86 שהגיב לו.

  13. אין צורך לשמור את הכביסה המלוכלכת בשום בית, רק להציג תמונה מאוזנת.
    אמרת:
    עם כובש המבצע פשעי מלחמה. צריך להוסיף:
    חמאס ארגון המבצע פשעי טרור.
    ואז תהיה תמונה שלמה יותר.
    במצב זה צריך לחפש פתרון לבעיה.

  14. והכשרת ההרג. כבר כתבתי – אני ואת, כישראליות, מיוצגות רק ע"י מעשי ישראל, משפיעות רק כאן ואחראיות רק על מה שקורה כאן. תתחילי מליישם את אחריותך שלך לפני שאת מטפלת באחרים. לא מעניין אותי שאחרים רעים כמונו או מאיתנו, מעניין אותי לחיות ולגדל את ילדי בחברה ששואפת להיות טובה מכך. כפי שאמרתי (ואת האחרונה שאני חושדת בה באי הבנת הטקסט), אם התירוצים הקפריזיים של "הם התחילו" ו"הם אשמים" טובים לך, כנסי לתור והירשמי לפרק בסופר נאני.
    אגב, "הם" לא מדינה ריבונית ומעצמה איזורית. אנחנו כן. המעמד גם הוא מחייב.
    זו תשובה גם לאחרים שמעדיפים לשחק את שלושת הקופים ואת הקוף הרביעי שמצביע על אחרים, במקום להתחיל לפעול לשינוי.

  15. אבל נוגדים את אמנת ז'נווה שאנחנו חתומים עליה ועצם השימוש בהם בקרב אוכלוסייה אזרחית הוא פשע מלחמה.

  16. הבעיה מהותית יותר, אין אפשרות להמשיך להחזיק בשטחים ולשמור על אמות מוסר ראויות, מצד שני אין אפשרות לצאת מהשטחים כי אז הפלסטינים יתחילו לשגר טילים על תל אביב, במצב כזה צריך לבחור בין מוסר להחשרדות.

  17. זה לא נכון. כדאי לבדוק את אמנת ז'נבה כדי לא להסתבך בטעויות כאלה.

  18. קצת מצחיק להגיב 18/10/09 0:45 ב 0:45

    לא מצליח להבין את הטיעון האומר שאנחנו נטפל קודם בבעיות שלנו ואח"כ באחריות של השני

    אבל לא ניתן לטפל בבעיות שלנו לפני שהשכן יטפל באחריותו

    כפי שהבנתי את יועצת במקצועך – האם כך היית מיעצת ללקוח שלך

    כך – צריך להתמודד עם בעיות

    לא מצליח להבין את ההגיון

  19. נתן – הכל היפותזות. לגבי זרחן – הוא כן באמנת ז'נבה. ישראל לא מקיימת את כללי אמנת ז'נווה, וזה כבר סיפור אחר. היא כן דורשת מעת לעת, במקרים שונים, מהקהילייה הבינלאומית לדרוש מהפלשתינאים לקיים אותה. אנחנו מעל החוק הבינלאומי, כמובן.

    ולזה שהבעיה נמצאת לטעמו רק בצד השני – לא הייתי שמחה להיות גרושתך, וחראם על הילדים בתהליך הגרושין. במד שלנו, אין כמובן בעיה. זה נקרא יהירות של קולוניאליסטים. כדאי גם לקרוא מהו שוביניזם, כדי לקבל תמונה מלאה על סוג זה של גישה. פתרון – לא יצא ממנה. רק אלימות וחידלון.

  20. את יודעת מה, אני לא מוכן להמר על קיום המדינה בלי סיבה מספיק טובה.

  21. אני חייב להיות קצת קטנוני בקשר לזרחן, מצטער – זה פשוט לא נכון.
    גם אם האם825 שישראל השמשה בו בעזה נחשב לחומר זרחני (והוא לא) אין איסור על כך באמנת ז'נבה, באף אחת מהם (יש כמה, כמובן) וגם לא בCCW ובCWC.
    זה רק לידע כללי, אני לא חושב שזה משנה משהו למהות הטיעון שלך, שאנמם אליו אני מתנגד מסיבות אחרות שפירטתי לעיל.

  22. White phosphorus weapons are controversial today because of their potential use against civilians. While the Chemical Weapons Convention does not designate WP as a chemical weapon, various groups[who?] consider it to be one. In recent years, the United States, Israel, United Kingdom[3], Sri Lanka and Russia have used white phosphorus in combat.

    The United States' use of white phosphorus in Iraq in the Iraq War has resulted in considerable controversy among critics of the war. Initial field reports referred to white phosphorus use against insurgents,[4] but its use was officially denied until November 2005,[5] when the Department of Defense admitted[6] to the use of white phosphorus while stating that its use for producing obscuring smoke is legal and does not violate the CWC.[7] A DoD spokesman has also admitted that WP "was used as an incendiary weapon against enemy combatants", though not against civilians.[8] Israel's use of white phosphorous in Lebanon in 2006 and in the Gaza Strip in 2009 was similarly condemned by human rights groups[9].
    ארה"ב, בריטניה וכל מי שנלחם באפגינטאן בעצם נאטו כולה כולל פורמלית את נורווגיה למשל משמש עכשיו החודש בפצצות זרחן. כמו שכתבתי חוקי נירנברג. אלו חוקים המיועדים אך ורק ליהודים. ומתוך כך הם חוקים גזעניים לא בין לאומיים. עובדה, המדינות שמשתמשות בכמויות אדירות של פצצות זרחן וחושבות ואומרות שזה חוקי מגנות את ישראל על השימוש בזרחן. וכרגיל במיעוטים נרדפים יש מי שמזדהה עם הרודף, = דוד תום ודודה ימימה זה טבעי מובן מוכר ומגעיל שפל ודוחה..

  23. מצרר היה חוקי לחלוטין במלחמת לבנון והוא עדיין חוקי עכשיו. ראה מאמר מצויין
    Cluster Bombs Wiki.

  24. בקצה הנהלת החשבונות של הדיוק נמצאות גופות של ילדים.
    רני ונתן, זרחן אינו מותר, מצרר כן, וממש לא רלוונטי ש"גם הם (כוחות הברית) עשו את זה באפגניסטן או בכל מקום אחר. הדיון הוא על פשעי מלחמה בעזה, הרג ילדים ואזרחים לא מכיוון ש"החמאס השתמש בהם כמטרות" אלא כי ישראל השתמשה בהם כמטרות. ירי זרחן ומצרר מחזק את הוכחת הכוונה – לפגוע בכמה שיותר אנשים בשטח אזרחי מיושב בצפיפות. ישראל עצמה הודתה בתחקיר אבולעייש, למשל, שלא היתה שום סיבה צבאית לירות על הבית (אחרי שבתחילה טענו – טענה שקרית, כפי שהסתבר – שירו מהבית).
    שימוש חוקי בנשק להרג המוני מעורר מחשבות על החוק, החקיקה והחוקיות, שראוי לפוסט משלו.

    מוני – תודה על הלינק. ככל שהגנרל צודק לגבי מורכבות המלחמה ככלל, ומול ארגונים כמו החמאס בפרט – הוא אינו מתייחס לעובדה הפשוטה שבמבצע האחרון היו רוב הפגיעות באוכלוסיה אזרחית תוצר של כוונה אנושית, ולא של טעות אנוש. ניתחתי בפוסט את הצורך העכשווי להתגונן מול הדוח – הגנרל מתגייס למטרה זו אולם אינו משקף בהכרח את מה שבאמת קרה שם. ההרג בעזה אינו רק "הפרצוף" שלנו. השלכותיו על החברה הישראלית קשות מנשוא.

  25. הידד לצביעות להגיב 27/10/09 10:28 ב 10:28

    וגם הירושימה, צריך היה לתת להיטלר להשתלט על העולם, ברור.

כתיבת תגובה