נערה עם קעקוע דרקון
לפני איזה שבועיים הגיעה לתיבתי מעטפה לבנה ונפוחה קצת. מהסוג הזה של הפצפצים. כזאת שמעידה שיש בתוכה משהו שביר. בול מוזר עם ציור שמזכיר את הציירים הפלמים ועליו כתוב "מילניום 1″, וחותמת באדום שמעידה שהודפסה בסטוקהולם שבדיה ב1.11.2002.
1.11.2002? מוזר.
אז כמובן שמייד פתחתי בהתרגשות רבה. בעיקר כשראיתי שאין שום סימן מזהה. לא מאחור. לא מלפנים. לא בכלל. אולי נולד לי איזה מעריץ חדש? איזה כייף. ובאמת בפנים היה פרח. מיובש. וממוסגר.
היה מצורף גם דף מספר. לא הבנתי כלום.
שבוע אחר כך קיבלתי עוד מעטפה כזאת בדיוק. אותו בול. אותה ילדה על הבול. אותו 1.11.2002. ובפנים פרח בתוך מסגרת. הפעם פרח צהוב. ושוב דף מקופל מתוך ספר:
|
…זה היה רק אחד בשורה של פרחים מסתוריים שהגיעו תמיד ב-1 בנובמבר במעטפה מרופדת. סוג הפרח השתנה משנה לשנה, אבל כולם היו יפים ועל פי רוב נדירים יחסית. הפרח היה תמיד מיובש ומודבק בקפידה על נייר צבוע בצבעי מים, ונתון בזכוכית ממוסגרת במסגרת פשוטה בגודל 16×29 סנטימטר. תעלומת הפרחים הזאת מעולם לא נודעה בתקשורת או ברבים, והיתה ידועה בקרב חוג מצומצם בלבד. לפני שלושה עשורים היתה ההופעה השנתית של הפרח נושא לענות בו ולחקור אותו – במעבדה הארצית לזיהוי פלילי, אצל מוחים לטביעות אצבעות וגרפולוגים, בין חוקרי משטרה ובקרב קרובי משפחה וחברים של הנמען. |
אתמול הגיעה מעטפה חדשה. בדיוק כזאת. הפעם לפרח הממוסגר היתה מצורפת גלויה:
מזמן לא דיברתי על ספרים, אז הנה כאן קיבלתי את שני הדברים האהובים עלי במעטפה אחת (או שלוש) – גם ספר שאומרים שהוא לא פחות ממבריק וגם קמפיין פרסום או יחצ שבעיני הוא מבריק.
מדובר בספר מתח של סופר בשם סטיג לרסון שדפנה לוי דיברה עליו רבות, אגב דפנה – איפה את? הגעגועים שוברים אותנו, לא מספיק החום הנורא הזה? ו – haven’t the jewish people suffered enough? אז תשמיעי קול חיים ובעיקר השיבי אלינו את הבלוג האהוב.
ובספר הזה, מכיוון שמופיעה מעטפה מרופדת מסתורית עם פרח מיובש וממוסגר כל 1 בנובמבר, אזי הוחלט במודן, כדרך לקידום הספר (עומד לצאת לאור) – לשלוח לכתבים (העוסקים בספרות) ולדמויות מרכזיות (בענף הספרים) – מעטפה כזאת בדיוק כל שבוע, במשך שלושה שבועות. ואז לשלוח אליהם את הספר (בינתיים קיבלנו רק גלויה שנראית כמו העטיפה).
בעיני, אחלה קריאטיב שמחובר במדוייק למוצר שבמקרה דנן הוא הספר, ולא רק מחובר אלא נובע ממנו ומאופיו – ספר מתח ומיסתורין. אז יש כאן מעיין קמפיין קטן של מתח ומיסתורין וטיזינג… נפלא.
וקצת על סיפור העלילה בספר הזה שזכה להצלחה גדולה וכיכב יפה ברשימות רבי המכר, וגם יצא אחר כך כסרט, אפשר לראות בטריילר הזה וגם בכתבה הזאת:
הסופר השבדי סטיג לרסון הספיק לכתוב שלושה ספרים לפני מותו מהתקף לב ב2004, וזאת הזדמנות לצרף לינק מתוך אתר הרדיו NPR האמריקאי שמדור התרבות שלו, שלא לדבר על הספרות, הוא לעילא ולעילא, שם אפשר גם להקשיב לקטע מתוך הספר וגם לקרוא על איך הופכים ספר לרב מכר פוסט מורטום.The Making Of A Posthumous Best-Seller
לא יודעת מה איתכם, אבל אני מחכה בקוצר רוח לבואו של דרקון הקעקוע, ולפני שהוא מגיע, רק רוצה שוב להוריד את הכובע בפני אורנית ברק עורכת הסדרה לספרות יפה במודן שהביאה לנו את הדרך של קורמאק מקרתי ואת הדו"ח של ברודק ועכשיו את סטיג לרסן. ספרים שהם באמת מעל ומעבר לסוגה עלית כמו שנאמר במחוזותינו; גם מוקפדים להפליא, וגם עם חשיבה מדוקדקת על כל הפרטים הקטנים. אפילו על קמפיין הפרסום שלהם.
תודה אורנית. ואם היה לי פרח (או דרקון) הייתי מגישה לך….
(ואורנית פשוט פנומנלית. אחת הנשים המבריקות והמקסימות ביותר בתחום הזה.)
והאמת שאני גם די בטוחה שהולך להיות מצויין.
גם כי דפנה לוי כבר דיברה בהערכה רבה של הספר הזה בפרט ועל שאר ספריו של סטיג לרסן בכלל
גם כי אורנית מוציאה אותו
וגם כי הקמפיין פשוט מקסים. חכם. מדוייק ומתאים לספר.
רוני, לא אמרת מה את חושבת על הספר. היה ממש ממש מותח?
אני מתה על ספרי מתח. הבעיה שטובים ממש קשה למצוא.
לואי פרדיננד סלין היה אנטישמי
1. את עושה כאן קמפיין לספר שעוד לא קראת. אני מוצא שזה מוזר.
2. עליך לזכור שתרגיל הפרסום נעשה בתוך החוג הסגור של הכתבים ו"הדמויות המרכזיות". אז הוצאת הספרים מחזרת אחריכם בפרחים וגלויות… מה לנו ולזה? מה עוד שהחיזור הניב תוצאה מצוינת במקרה שלך. הנה עשית להם פרסומת בלי שקראת אפילו את הספר. מדהים.
הנה הוא הגיע
הודעתי שהוא הגיע. מה לא בסדר בזה?
מחזרים אחרי?
נו שויין.
תגיד נועם חזרת מגרמניה קרבי באופן מיוחד, שנבין?
והאמת היא שכל כך נדיר כאן לראות קמפיין יח"צ מושקע ואוהב ומכבד את הספר שזה בפני עצמו מצדיק את הרשימה הזו.
אכן – פשע שלא יתואר!
אבל אם כבר – פדנט שכמוני (טוב אספתי בולים בצעירותי), ישר ברור שחותמת הדואר היא לא משבדיה כי הם כותבים את שם מדינתם כ
Sverige.
לכן זה שהשקיע את זמנו בהעלאת הקמפיין הזה היה יכול להשקיע עוד טיפה וגם לוודא שהפרט הזה נכון (בואי נגיד שאם הייתי שוודי רגיש הייתי נעלב).
רוני – מה שהבנתי מדפנה בזמנו, זה שהחלק החשוב בספריו הוא דרך הכתיבה והיכולת לתפוס את הפסיכולוגיה של הדמויות. שהוא מהסופרים הגדולים האלו שמשתמשים בז’אנר המתח רק כטכניקה כדי להעביר הרבה דברים אחרים. לפי התגובה שלך נראה לי שזה כנראה הסיפור. מתה לשים עליו כבר את ידי למרות שאני עדיין שקועה ב"בדם קר" המופלא מאוד.
אנונימי – איזה כייף שהגעת! ת’געגעתי מאוד ואפילו חשבתי שהבלוג שלי התחיל לשעמם אותך. מזל שהיתה השגיאה הזו בחותמת שהוציאה אותך מהחשכה של המיסתורין של הוירטואליה…
וכן, אני בהחלט מסכימה איתך. גם לי היה מוזר בעין החותמת הזו עם המילה sweden ולא ידעתי להסביר לעצמי למה. כמה טוב שעין הנץ שלך שזפה את הפוסט הזה (כן כן כבר אמרתי את זה…)
שאול – לא הצלחתי להבין את עניין קבורת העניים וגם לא את הקשר לסלין שלא רק שהיה אנטישמי אלא שתמך בנאצים.
התסביר?
בנוגע ל "מסע אל קצה הלילה" לו ידעתי שתמך בנאצים לא הייתי משתמש במוטיב
בכל מקרה היצירה חשובה הרבה יותר מהיוצר עצמו
ואנחנו רק בתחילת אוגוסט.
אגב,חייבת לנצל את ההזדמנות ולהודות לך על הרסיסים ופיסות המידע שאתה מביא איתך כל פעם שאתה מגיע לכאן או לבלוגים אחרים. פתחת לי הרבה חלונות לנושאים ועניינים שלא הכרתי.
אז תודה על מטען הידע העצום שאתה מביא איתך. מתנות גדולות. גדולות מאוד.
מתאים לך .
אה, סליחה, הרי זה אפילו לא שם. זה ניק. אתה הרי אין לך את האומץ והיושר להופיע בשמך והנה אין לך אפילו את האומץ להופיע בניק הראשון איתו הגעת כדי לשפוך בוץ
קשור, לא קשור
מה זה חשוב
העיקר להכניס קצת רעל. איזה כייף. בעיקר אם אין צורך לקחת אחריות על זה. והעיקר אם הצלחת גם קצת להעליב בדרך, לפגוע ולדרוך – אז שיחקת אותה בענק. עכשיו תמשיך לבלוג הבא בו תוכל להכפיש. איזה אחלה חיים, הא?
אנחנו כאן בשבילך מותק. יותר טוב מכל פסיכולוג וזה עוד בחינם – אז תיקח שניים.
למה שניים? שלושה ארבעה וחמישה
מסכימה עם כל מלה.
הקנאה היחידה שיש לי היא שאני לא במקומך לקבל את הפרחים, שמזכירים לי את הפרחים שסבתי ז"ל היתה שולחת לי במכתביה מחו"ל (שם התגוררה)
לילה מקסים ומלא מטאורים לכולם
והנה הגעת והחזרת את הפוסט הקטן הזה לפרופורציות שלו ולמטרות המקוריות שלו.
עשית לי את הבוקר.
מי אחראי לכך? ההוצאות? הכותבים? המבקרים? הקוראים? כולנו?
אולי אני נאיבית (מה אולי? בטוח) אבל אני שומעת הדהוד של סטירת לחי לתרבות הספר.
אם אתם אנשי פרסום על תנסו להבין בספרים, זו לא אותה סוגה.
רק אנא, תסביר למה הקמפיין הזה לא טוב בעינייך. המשפטים שאתה כותב כאן אכן מנוסחים נפלא אך לא אומרים כלום מלבד קטילה "שלנו אנשי הפרסום שלא צריכים לנסות אפילו להבין בספרים" או משהו כזה.
בקיצור – אשמח להבין איפה הבעיה בעינייך.
ואגב הסיבה שהרבה אנשים כולל אני התרגזו על הפוסט הזה היא התקווה כי לפחות מבקרי הספרות חייבים להכריח את עצמם להתעלות מעבר לכל ההמולה והקשקשת של יחסי הציבור ולא לתת את התחושה לפיה גורלו של ספר ייקבע לפי המגניבות של משרד יחסי הציבור של ההוצאה.
אני מקווה שניסחתי את הביקורת עכשיו בצורה מדוייקת יותר ולפחות שמחתי על הנכונות להקשיב.
רק שים לב שלא כתבתי כאן ביקורת על הספר. רק דיברתי על כך שלשם שינוי יש כאן קמפיין שלפחות יוצא מתוך הספר.
כמובן שזו בעיה עמוקה ביותר לפרסם ספר, ולדעתי גם אסור לעשות את זה, כי המהות של הספר היא ברוח, באיך שזה כתוב, בפרטים הקטנים, ברעיונות הגדולים (והקטנים) בפילוסופיה שלו ובסיכולוגיה שלו וכו’ וכו’
אבל, לצערנו מתקיימים קמפיינים לפרסום ספרים כיוון שהעידן שלנו הפך את הספר למוצר צריכה וצריחה. העידן שלנו הפך את רכישת הספרים לטרנד. על קריאה לא מדברים. העיקר תרכשו.
ומה שהיה בתקופה של הורינו, שאז אנשים פתחו טעם אישי משלהם היום כבר לא קיים, כולם קוראים את מה שכולם קוראים ורשימת רבי המכר היא רשימת רבי המכר ואם זה לא רב מכר אז אין לו חיים וכו’
בקיצור, במסגרת האילוצים האלו, רציתי לציין את הקמפיין המקורי הזה.
מה שלא מחייב שהספר הוא באמת טוב. זה רק להביא את הסוס אל השוקת, זה לא להגיד לו לשתות.
אבל, מסכימה איתך שככל הנראה לא חשבתי עד הסוף ותודה על דברייך.
וחלק מהתגובה שלי מיועד גם למיכל שהגבתי על דברייך קודם בנושא דומה אבל אחרי שקראתי ראיתי שלא ניסחתי מספיק טוב ומחקתי כדי לנסות לנסח מחדש.
אבל כאשת ספרות (את הרי גם מבקרת ספרות, לא?) פשוט לא ברור מה את עושה בפוסט הזה. מין פרץ של התלהבות יחצנית ופרסומת חינם לספר שלא קראת? הלו, מה קורה כאן?
הפוסט הזה הביא לשיא את הדיסוננס שבין שתי הזהויות המקצועיות שלך. זה מה שקרה כאן.
עכשיו את יכולה לקרוא שוב בנחת את שתי ההסתייגויות שלי למעלה. ונסי לא לומר שכל זה נובע מאיזו רוח קרבית שהבאתי מארצות הים (אני מתאפק בכל כוחי לא להרחיב בעניין רוחות קרב ותוצאותיהן).
יופי של קמפיין והספר מסקרן ומעורר תיאבון, לא רק בזכות הקמפיין.
ולתוהים, לא, אני לא קבלתי את הטיזרים המענגים האלה וגם לא את הספר (רוני, זה שקראת מרמז שאצטרך לחפש את הספר בעצמי?..).
סומכת עלייך, אסתי, שאחרי שתקראי תדווחי לנו אם אכן כצעקתה.
תודה תודה.
לפני כמה דקות סיימתי את נערה…סטיג לרסון.
מרתק.
האם את מכירה ספרים נוספים המדברים על נפילתו הגדולה של אדם (הרקע לסיפור של סטיג?)
מצפה לתשובתך–
תודה על המחמאה הגדולה שחלקת לי. מוד משמח על הבוקר.
ולגבי שאלתך – התוכלי להרחיב כי לא לגמרי הבנתי את כוונתך
תודה,
אסתי
http://avigailbu.com/?p=47
מעניין מה תחשבי עליו.
הכריכה משובחת אם כי זו הצרפתית, שהפילה אותי בפח, נראית לי אפלולית ומוצלחת יותר.